מוטה גור 4, פתח תקווה

(קומה 9) מרפאת שר״פ פלוס

‎073-370-0700

בין השעות 08:00-22:00

ימי רביעי

16:00-21:00

כאב שרשי מותני - כאב רדיקולרי

כאב שרשי מותני , מקורו בשרשי העצב גב התחתון - ומתבטא בהקרנה לאורך הרגל , בד"כ אל מתחת לגובה הברך. שכיחותו של כאב שרשי מותני - המוקרן משרשי העצב בגב התחתון אל הרגל הינה יחסית גבוהה וככל הנראה זהו הכאב העצבי השכיח ביותר באוכלוסיה. כאב זה מכונה לעיתים גם sciatica - סכיאטיקה , או "כאב סכיאטי".

כאב שרשי (רדיקולרי), הוא כאב עצבי הנגרם על ידי פגיעה בשרש עצב ומורגש על ידי המטופל באיזור המתאים לגובה הפגיעה . כאב שרשי מותני , מקורו בשרשי העצב גב התחתון – ומתבטא בהקרנה לאורך הרגל , בד"כ אל מתחת לגובה הברך. כאב שרשי צווארי – מקורו בשרשי העצב בצוואר ובמקרה זה מדובר על הקרנה לאורך היד. שכיחותו של כאב שרשי מותני – המוקרן משרשי העצב בגב התחתון אל הרגל הינה יחסית גבוהה וככל הנראה זהו הכאב העצבי השכיח ביותר באוכלוסיה. כאב זה מכונה לעיתים גם sciatica – סכיאטיקה , או "כאב סכיאטי" , וכן אישיאס ischias . הפגיעה בשרש העצב הגורמת לכאב כוללת גירוי או דלקת ו/או לחץ על שרש העצב.

גורמי הסיכון לכאב שרשי כוללים בין השאר  : עישון , עודף משקל , היסטוריה של כאבי גב, עבודה במקצועות הדורשים עמידה ממושכת , התכופפות קדימה, והרמת משקלים כבדים. מעניין לציין כי גם חשיפה לוויברציה – רעד/רטט באופן כרוני גם נחשבת לגורם סיכון (קיים בסוגי מכשור שונים – לדוגמא , הפעלת "קונגו" , נהיגה על טרקטור). כמו סוגי כאב רבים , דכאון וחרדה מהווים גם הם גורם סיכון לכאב שרשי. מאידך גיסא יש לציין כי לעיתים דכאון וחרדה מתפתחים אצל מטופלים שסובלים מכאבים קשים כרוניים , באופן משני לסבלם הגופני.

במטופלים מתחת לגיל 50 הגורם השכיח לכאב שרשי מותני הוא פריצת דיסק. לעומת זאת ,מעל גיל 50 הגורם לכאב שרשי הוא שינויים נווניים של עמוד השדרה כגון היצרות תעלת שרש העצב או היצרות תעלת השדרה. יש לציין שכאב שרשי צווארי המקרין ליד – גם הוא נגרם בדרך כלל על ידי שינוייים נווניים והיצרות תעלת שרש העצב ולא על ידי פריצות דיסק צוואריות. במעל 60% מהמטופלים הכאב יחלוף באופן מלא או לכל הפחות ישתפר משמעותית תוך 3 חודשים מהופעתו. כאב שרשי מופיע בשכיחות גבוהה יותר בגברים, אולם דווקא לנשים יש סיכון גבוה יותר מגברים לפתח כאב שרשי כרוני.

לעיתים קרובות כאב שרשי מותני מלווה בכאב גב תחתון אך לעיתים מדובר על כאב אך ורק ברגל. כאמור , זהו כאב עצבי , ולכן לעיתים קרובות התחושה היא של כאב דמוי זרם חשמל , עקצוץ, שריפה  , לעיתים הכאב דוקר וחד. בחלק מהמקרים התחושה היא של כאב "פועם" . כאשר ישנה פגיעה חמורה בשרש העצב יתכן בנוסף לכאב , גם איזור רדום ברגל או חולשה של הרגל. במקרים בהם הגורם לכאב הוא פריצת דיסק , הכאב יוחמר בהתכופפות קדימה , בישיבה , בשיעול ובכל תנועה שמפעילה לחץ על הדיסקים.

כל שרש עצב אחראי על עצבוב איזור ספציפי מסויים  , דרמטום, בהתאם לגובהו , באופן הבא :

לחץ להגדלה

הפתולוגיות השונות בגב התחתון (כגון פריצת דיסק , היצרות תעלת השדרה , היצרות תעלת השרש), שכיחות יותר בגבהים התחתונים בעמוד השדרה – הגבהים הנושאים את מלא משקל הגוף. לכן , כאב שרשי מותני יערב בדרך כלל את הדרמטומים L4 , L5 ו S1 (ולכן אופייני שיקרין לאורך כל הרגל עד לכף הרגל).

כשמדובר בכאב שרשי כתוצאה מפריצת דיסק  – בבדיקה גופנית  , בהרמת רגל ישרה , לגובה של פחות מ 60 מעלות – המטופל ירגיש (בחלק מהמקרים) כאב מקרין לאורך הרגל עד מתחת לגובה הברך.

לחץ להגדלה

מקובל שמכיוון שב 60-80% מהמקרים , כאב שרשי מותני ישתפר בהדרגה ואף יעלם לגמרי בחלק מהמקרים , באופן ספונטאני , תוך שנה – לא תמיד יש צורך בבדיקת הדמיה. בדיקות ההדמיה המקובלות כוללות CT או MRI  עמוד שדרה מותני . יש לציין את הבעייתיות שבבדיקות אלו מכיוון שב 20-40% מהאוכלוסיה הכללית , באנשים ללא כאב מקרין לאורך הרגל ,ואף לעיתים ללא כאב כלל – יימצאו פריצות דיסק בעמוד השדרה המותני ב CT/MRI . בנוסף לכך – ישנה רמת מתאם נמוכה מאד בין חומרת פריצת הדיסק שמודגמת לבין עוצמת הכאב. כלומר- יתכן מצב שבו יש פריצת דיסק קטנה מאד עם כאב כרוני חמור ועז  , ומצב הפוך של פריצת דיסק גדולה וכאב קל בלבד.

לחץ להגדלה

לעיתים בדיקת EMG  – אלקטרומיוגרפיה , יכולה לסייע לאבחנה  , מפני שהיא יכולה להוכיח שישנה פגיעה בשרש העצב. אולם יש לציין כי בבואנו להכריע האם הכאב ממנו סובל המטופל הינו כאב שרשי, גם כוחה של בדיקה זו הינה מוגבל. בחלק גדול מהמקרים, במטופלים הסובלים מכאב שרשי עצבי  – אין פגיעה חמורה בעצב ולכן בדיקת ה EMG תהיה תקינה . מצד שני , בחלק מהמקרים ישנה בדיקת EMG שמראה על פגיעה בשרש העצב אך אין כאב מקרין באותו הדרמטום.

לאחר שישנה אבחנה של כאב שרשי עצבי יש לדון בתכנית הטיפולית. בשלב החריף יש מקום לשקול תרופות נוגדות דלקת להקלה על הכאב. אין הוכחה שיש לתרופות אלו השפעה לטווח ארוך, או השפעה על מהלך העניינים בהמשך הדרך. אין הוכחה ליעילות של מנוחה או ליעילות של המשך פעילות בשלב החריף. יש הממליצים על פיזיותרפיה  – אך אין ראייה ליעילותה במצב זה. יש לציין שהיעדר פעילות ממושך טומן בחובו נזקים נוספים וסיכון רב יותר למוגבלות וכאב כרוני בעתיד.

הנושא של התערבות ניתוחית שנוי במחלוקת . הדעה המקובלת היא שהתערבות ניתוחית במקרים נבחרים, יכולה להאיץ את ההחלמה ולהקל על הסימפטומים מהר יותר ביחס לטיפול שמרני. מצד שני אין ראיות ברורות להבדל משמעותי בין חולים שעברו ניתוח , לחולים טופלו שמרנית – לאחר שחולפות שנה-שנתיים. בנוסף לכך – אין הסכמה מהו המועד האופטימלי שבו צריך לבצע ניתוח (לדוג' – האם ניתוח חייב להיות בשבועות הראשונים או ב 3-6 החודשים הראשונים אחרת יהיה פחות יעיל? בעייתי לומר כך- בהתחשב בעובדה שחלק גדול מהמטופלים משתפרים באופן ספונטאני תוך שנה , גם ללא ניתוח…). מקובל כי כאשר ישנה פריצת דיסק , עם לחץ על שרשי עצב , ו/או על תעלת השדרה , והופעה של חסרים נוירולוגיים כגון חולשה של הרגל , או הפרעה בשליטה על הסוגרים מומלץ על ניתוח באופן מיידי. במצבים אלו יש לפנות למיון באופן מיידי להערכה על ידי אורתופד. באופן כללי , רופא כאב עוסק באיזון והקלה על כאב כרוני. יש להפנות מטופלים עם כאב שרשי כרוני , חמור ,  להתייעצות עם אורתופד מומחה עמוד שדרה לצורך החלטה על אפשרות ניתוחית.

מכיוון שכאב שרשי הוא כאב עצבי , כאשר מנסים להקל על הכאב באמצעות טיפול תרופתי – יש צורך בתרופות נוגדות כאב עצבי. מדובר בדרך כלל על תרופות נוגדות דיכאון כגון טריציקליים (אלטרול , נורטילין) , מעכבי ספיגה מחדש של סרוטונין ונוראפינפרין (סימבלטה), או גבפנטינואידים (גבפנטין , פרגבלין – ליריקה). תרופות לשיכוך כאב כגון אופיואידים – נחשבו בעבר לא יעילות כנגד כאב עצבי אך ישנם מחקרים שמראים שגם להן ישנה יעילות מסויימת לשיכוך כאב עצבי , לעיתים כתרופה נוספת בשילוב עם תרופה נוגדת כאב עצבי במקביל.

בהזרקה לחלל האפידורלי – המטרה היא להביא סטירואידים  , שהינם נוגדי דלקת חזקים , ישירות לשרש העצב הסובל והנתון בתהליך דלקתי. מנגנון פעילות זה רלוונטי בעיקר כאשר מדובר על כאב שרשי כתוצאה מפריצת דיסק ולחץ על שרש עצב וגירויו עם תהליך דלקתי סביבו. יעילות ההזרקה משתנה וקשה לקבוע מראש לאלו חולים הטיפול יועיל ובאלו חולים לא. בחלק מהמטופלים אין שיפור כלל. בחלק מהמטופלים ישנו שיפור זמני בלבד. בחלק מהמטופלים אפילו לאחר הזרקה אחת ישנו שיפור משמעותי לטווח ארוך. בחלק אחר של המטופלים יש שיפור זמני , חלקי לאחר הזרקה אחת ושיפור גדול יותר ואף שיפור לטווח ארוך עם סדרה של הזרקות. ישנן שתי טכניקות עיקריות של הזרקה אפידורלית : הזרקה אפידורלית בכניסה דרך המרווח הבין חולייתי (בחלקו האחורי של עמוד השדרה) , והזרקה אפידורלית בכניסה דרך תעלת שרש העצב (בחלקו האחורי צדדי של עמוד השדרה).

לחץ להגדלה

במטופלים עם כאב שרשי בהם בהזרקה לחלל האפידורלי היה שיפור זמני בלבד , ללא שיפור נוסף , מתמשך עם סדרת הזרקות – קיימת אפשרות לטיפול בגלי רדיו. בטיפול זה מוכנסת מחט באופן זהה להזרקה אפידורלית דרך תעלת שרש העצב. אל תוך המחט מושחלת אלקטרודה אשר דרכה מופעל שדה חשמלי על שרש העצב למשך מספר דקות. מקובל שבסיום הפעולה מוזרקים דרך המחט גם סטירואידים. הטיפול בגלי רדיו לעיתים מצליח להשיג הקלה ארוכת טווח בכאב. טיפול בגלי רדיו יכול להועיל גם למטופלים הסובלים מכאב שרשי כרוני, בו אין מרכיב דלקתי דומיננטי. טיפול זה משנה את "התנהגותו" של העצב וגורם לו לשגר פחות אותות של כאב. מקובל לבצע חסם אבחנתי עם הזרקה של סטירואידים וחומרי הרדמה מקומית לשרש העצב ובאם ישנה הקלה זמנית על הכאב השרשי – משמע שיש סיכוי שטיפול בגלי רדיו יביא להקלה ארוכת טווח בכאב.

במטופלים עם כאב עצבי שרשי חמור , כרוני , בהן כשלו האפשרויות הטיפוליות הקונבנציונליות קיימות אפשרויות טיפוליות נוספות כגון טיפול בעירויים תוך ורידיים של לידוקאין ומגנזיום , טיפול בקנביס רפואי , וטיפול בהשתלת אלקטרודות לגירוי חוט השדרה.

המאמרים האחרונים

עקבו אחרינו לקבלת מידע עדכני בנושאים הקשורים אילכם

בהזרקה לחלל האפידורלי – המטרה היא להביא סטירואידים  , שהינם נוגדי דלקת חזקים , ישירות לשרש העצב הסובל והנתון בתהליך דלקתי.

תסמונת כאב איזורי מורכב  – Complex regional pain syndrome (CRPS) , היא תסמונת כאב כרונית  , המערבת בדרך כלל יד או רגל….

בתעלת השדרה המותנית עוברים שרשי העצב אשר מוליכים תחושה ושולטים בהנעת הרגליים ובסוגרי השתן והצואה.