מוטה גור 4, פתח תקווה

(קומה 9) מרפאת שר״פ פלוס

‎073-370-0700

בין השעות 08:00-22:00

ימי רביעי

16:00-21:00

קנאביס רפואי

ישנם שימושים רפואיים לצמח הקנאביס, שיכולים להקל על חולים במחלות מסוימות ולהקל על מטופלים הסובלים מכאב כרוני . לכן , במקרים בהם ישנה התוויה לכך לפי הכללים שנקבעו על ידי משרד הבריאות  , כאשר נכשלו האמצעים הקונבציונליים המקובלים להקלה על סבלו של המטופל, ניתן רישיון לשימוש בקנאביס רפואי , שיכול לעיתים קרובות לסייע למטופלים שניסו דרכי טיפול רבות שלא הצליחו. הקנאביס יכול להועיל במקרים רבים לשיכוך כאב כרוני קשה ואף לבעיות נוספות כגון ירידה בתיאבון ובחילות במצבים רפואיים מסויימים , ולהפחתת רעד או נוקשות שרירים במצבים נוירולוגיים שונים.

צמח הקנאביס כולל בתוכו שלשה  תתי מינים  : קנאביס סאטיבה  , קנאביס אינדיקה וקנאביס רודראליס. מין הסאטיבה הוא הנפוץ בשימוש ברחבי העולם , מין האינדיקה הוא השני בשכיחותו. קיימות עדויות בנות אלפי שנים לשימוש בצמח הקנאביס למטרות רפואיות – באיזורים שונים על פני הגלובוס  – כולל בתרבויות עתיקות שונות : מצריים , אשור , הודו , סין. 

בצמח הקנאביס ישנן מאות תרכובות כימיות שונות . מתוך מאות תרכובות אלו , ישנן סביב 100 תרכובות כימיות בצמח , המכונות פיטו-קנבינואידים ולהן פעילות פרמקולוגית בגוף האדם. הפיטו-קנבינואידים מיוצרים בקצותיהן של שעריות שרף – טריכומות , שריכוזן גבוה במיוחד בפרחיים נקביים בלתי מופרים של צמח הקנאביס. שני הפיטו-קנבינואידים העיקריים בצמח עם השפעה פרמקולוגית , שעליהם הצטבר ידע מחקרי הם ה THC  – טטרהידרוקנבינול וה CBD – קנבידיול. ככל הנראה ישנם עוד מספר גדול של פיטו-קנבינואידים עם השפעה פרמקולוגית בגוף האדם אך הם טרם נחקרו מספיק והידע עליהם מועט.

ה THC הוא פיטו-קנבינואיד עם השפעה פסיכואקטיבית בולטת ונוסף לכך יש לו יכולת לשיכוך כאב , הפחתת רעד וכן הוא נוגד בחילות , מעורר תאבון ונוגד דלקת. ה CBD אינו בעל השפעה פסיכואקטיבית ויש לו יכולת לשמש כנוגד דלקת , נוגד רעד, נוגד חרדה וכן פעילויות נוגדת חמצון ונוירופרוטקטיבית.

לתת מין הקנאביס – סטיבה או אינדיקה, ישנה גם חשיבות בהשפעתו . מלבד הבדלים בצורת הצמח , גודלו , כפי שניתן להתרשם באיור , ושוני בתנאי הגידול שלו, ישנם גם הבדלים בריכוזי הפיטו-קנבינואידים בין הסאטיבה לאינדיקה. מין הסאטיבה נחשב כעשיר ב THC ומין האינדיקה נחשב כעשיר ב CBD. כמובן שישנם הבדלים גם בשאר התרכובות הפעילות שישנם בצמח. לקנאביס ממקור של צמח הסאטיבה מיוחסת השפעה יותר ממריצה , משפרת את מצב הרוח , ומגבירה יכולת ריכוז ויצירתיות. לכן קנאביס סאטיבה נחשב מתאים יותר לשימוש במהלך היום. לעומת זאת לקנאביס ממקור צמח האינדיקה יש השפעה יותר מרגיעה , משחררת מתח , מקלה על הירדמות וכן מרפה נוקשות שרירים , לכן – הוא נחשב מתאים יותר לשימוש בשעות הלילה. לאורך השנים, נעשו הכלאות רבות בין מיני הסאטיבה והאינדיקה וכנראה שהמינים הקיימים כיום, רובם ככולם "מעורבים" ואין קנאביס סאטיבה או קנאביס אינדיקה "טהור". עקב כך גם התכונות שצויינו לעיל משמשות בערבוביה מסויימת במיני הקנאביס הקיימים כיום.

התיאוריה המדעית המובילה כיום , מצביעה על כך שקנאביס משפיע על האדם באופן מאד מורכב, ואחת הסיבות לכך הוא "אפקט הפמליה". השפעתם של THC מזוקק כתרכובת בודדת או CBD כתרכובת בודדת הינן פחותות ושונות מההשפעה שיש למכלול החומרים מצמח הקנאביס שניתנים בבת אחת. זו אחת הסיבות שהקנאביס הרפואי עדיין ניתן בצורת צמח (שמכיל מאות חומרים) ולא בצורת תרופה בעלת חומר פעיל אחד. מנגנון נוסף חשוב מאד , הוא ההשפעה ההדדית של THC ו CBD כאשר הם ניתנים ביחד. צריכה של קנאביס עם תכולת THC גבוהה , עלולה לגרום להזיות כתופעת לוואי , אך אם באותה תפרחת יש גם רמה נמוכה של CBD יחד עם ה THC – הדבר ממתן את עוצמת ההשפעה הפסיכואקטיבית של ה THC.

השפעת הקנבינואידים על מערכות הגוף השונות הן דרך קולטנים לקנבינואידים שקיימים בגופנו. ידועים שני קולטנים עיקריים : CB1 ו CB2 . קולטנים אלו מופעלים על ידי חומרים המיוצרים בגוף המכונים אנדו-קנבינואידים. קולטן ה CB1 קיים בעיקר במערכת העצבים המרכזית (וגם באיזורי גוף נוספים מרובים) וקולטן CB2 מתבטא במיוחד במערכת החיסון.

קנבינואידים סינטתיים הן מולקולות שיוצרו באופן מלאכותי במעבדה והן בעלות מבנה דומה לפיטו-קנבינואידים , בעיקר לפיטו-קנבינואיד הפסיכואקטיבי THC. בניגוד לפיטו-קנבינואידים , הקנבינואידים הסינטתיים הם סמים מסוכנים , קשים, עם סיכון בריאותי רב, ורעילות גבוהה. בין השאר  ,הם עלולים לגרום לפסיכוזה , הזיות, עצבנות , עלית לחץ דם  , עלית דופק ועוויתות. שימוש בחומרים אלו הינו ממכר והפסקתם מלווה בתסמונת גמילה. חומרים אלו נמצאים בסמי רחוב , ו"סמי פיצוציות". אלו כמובן חומרים האסורים לשימוש על פי החוק.

בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש הרפואי בקנאביס במדינת ישראל וכן במדינות רבות בעולם. עם הזמן חלה התקדמות משמעותית במחקר המדעי בתחום הקנאביס  , והוא מוכר כצמח המכיל תרכובות בעלות השפעה רפואית מטיבה לסימפטומים רבים.

במדינת ישראל , קנאביס מוגדר בחוק כ"סם מסוכן". ישנם סיכונים שונים לשימוש בקנאביס , כולל סיכון להתמכרות ב 10% מהמשתמשים הקבועים . ניתן לזהות התמכרות כאשר ישנה פגיעה תפקודית נלווית לשמוש בקנאביס  , לדוגמא : פגיעה בתפקוד בלימודים אקדמיים , פגיעה בתפקוד בעבודה , והפסקת פעילות פנאי וחברה . התמכרות מתאפיינת בשימוש מאסיבי בקנאביס  , כולל בסיטואציות מסוכנות כמו נהיגה , וצורך במינונים גבוהים יותר ויותר עם התפתחות של סבילות. לעומת זאת, טיפול רפואי נכון בקנאביס צריך להתבצע במינונים מתונים , קבועים  , על מנת לטפל בסימפטום מסויים והוא צריך להביא לשיפור בתפקוד היום יומי של החולה בתחומים השונים – עבודה , משפחה , חברה וכו'. שימוש מאסיבי בקנאביס מוביל יוצר הפרעות קוגניטיביות – כפי שמפורט להלן.  יש לציין  , כי עישון קנאביס מגביר את פעילות המערכת הסימפטטית ואת צריכת החמצן של הלב , ומעלה מעט את הסיכון להתקף לב ושבץ מוחי. לכן , קנאביס בעישון אינו מומלץ למטופלים בעלי גורמי סיכון ווסקולריים.

אולם, כיום ידוע שישנם שימושים רפואיים לקנאביס, שיכולים להקל על חולים במחלות מסוימות ולהקל על מטופלים הסובלים מכאב כרוני . לכן , במקרים בהם ישנה התוויה לכך לפי הכללים שנקבעו על ידי משרד הבריאות  , כאשר נכשלו האמצעים הקונבציונליים המקובלים להקלה על סבלו של המטופל, ניתן רישיון לשימוש בקנאביס רפואי . הקנאביס הרפואי יכול לעיתים קרובות לסייע למטופלים שניסו דרכי טיפול רבות שלא הצליחו. הקנאביס יכול להועיל במקרים רבים לשיכוך כאב כרוני קשה ואף לבעיות נוספות כגון ירידה בתיאבון ובחילות במצבים רפואיים מסויימים , ולהפחתת רעד או נוקשות שרירים במצבים נוירולוגיים שונים.

דרכי הטיפול המקובלות בקנאביס רפואי הן : בשאיפה , במתן תת לשוני ובמתן פומי . קנאביס בשאיפה עושה שימוש בתפרחת מיובשת של צמח הקנאביס והוא ניתן בעישון או באידוי . בשאיפת קנאביס החומרים הפעילים נספגים דרך הריאות אל מחזור הדם באופן מהיר. חימום התפרחת בעת העישון או אידוי דרוש על מנת להפוך את החומר לפעיל . יתרון השימוש בקנאביס בשאיפה הוא יעילות הספיגה הגבוהה של החומר אל הגוף בדרך זו וכן ההשפעה המהירה המתקבלת. החסרונות של השימוש בשאיפה, במיוחד בעישון  , הם החשיפה לרעלנים המתקבלים בתהליך הבערה , גירוי דרכי הנשימה וכן הסיכון המוגבר לאפקט התמכרותי עקב תחושת ההנאה העוצמתית המתקבלת. כמו כן , בשאיפה, הדיוק במינון פחות טוב : קיימים הבדלים בספיגת החומר הפעיל כתלות בעומק ומשך השאיפה , מספר השאיפות ומשך החימום של החומר.  קנאביס במתן תת לשוני ניתן בשמן בטיפות , לטפטוף מתחת ללשון. במתן תת לשוני החומרים הפעילים נספגים ברובם ישירות למחזור הדם דרך כלי הדם בפה ובכך מדלגים על מערכת העיכול. תחילת ההשפעה של הקנאביס איטית יותר ביחס לעישון. במתן פומי , כמו למשל באכילת עוגיות קנאביס , מתבצעת ספיגה של קנאביס דרך מערכת העיכול . במקרה זה החומרים הפעילים עוברים פירוק בכבד , ולזרם הדם מגיעה כמות נמוכה יותר של החומר הפעיל.  עוגיות קנאביס מאושרות לשימוש בישראל לילדים בלבד.

לצריכה של קנאביס רפואי עלולות להיות תופעות לוואי שונות. ישנן תופעות לוואי שונות אפשריות, פיזיולוגיות וקוגניטיביות . חלק גדול מהן ,  הן תופעות לוואי קלות שיכולות לחלוף עם הזמן כאשר הגוף מתרגל ולפתח אליהן סבילות וכך כאשר יש התרגלות לטיפול , המטופל יכול ליהנות מיתרונות הקנאביס הרפואי ללא תופעות הלוואי. לעיתים מדובר על תופעות לוואי חמורות יותר, שמצריכות שינוי סוג הקנאביס הניתן , שינוי צורת הצריכה שלו או הפסקת הטיפול בקנאביס. יש לציין שחלק גדול מהסובלים מכאבים כרוניים קשים הינם קשישים. מצד אחד , לקשישים יש סיכון מוגבר לתופעות לוואי מקנאביס , אך מצד שני, חלק גדול מהקשישים סובל מתופעות לוואי שונות של הטיפולים התרופתיים הקונבנציונליים  – ודווקא הטיפול בקנאביס יכול לשכך את הכאב אצלם , עם מינימום תופעות לוואי.

תופעות לוואי שכיחות הינן סחרחורות , חוסר יציבות, חוסר קואורדינציה , ירידה בלחץ הדם וברמת הסוכר בדם, ותיאבון מוגבר. יש להתייחס לכך במטופלים עם עודף משקל וכן לעיתים יש צורך בשינוי התרופות לסכרת וללחץ דם בשל תופעות אלו. כמו כן , הקנאביס עשוי לגרום לאודם בעיניים, כאבי ראש , כאבי בטן, עייפות , ישנוניות, ויובש בריריות (עיניים, פה). תופעות לוואי נוספות שעלולות להופיע הן איבוד זיכרון בטווח קצר , פגיעה בקו החשיבה, ושינויים בתפיסת הזמן והמרחב.

ישנו חשש כי שימוש קבוע בכמויות גבוהות של קנאביס יכול להוביל לפגיעה ביכולות הקוגניטיביות. קנאביס  , במיוחד, בשימוש מאסיבי – בטווח הקצר : גורם להפרעה משמעותית בקשב , ריכוז, זיכרון, למידה , קואורדינציה – כתלות במינון השימוש. ככל שהמנה הניטלת גבוהה יותר, כך ישנה השפעה קוגניטיבית גדולה יותר. בשימוש ארוך טווח ישנה פגיעה בזיכרון מילולי, ובמהירות העיבוד קוגניטיבי – שחולפת רק לאחר חודש מהפסקת השימוש.

במטופלים בעלי רקע פסיכיאטרי קנאביס בדרך כלל אינו מומלץ  . באוכלוסיה הכללית,  קיים סיכון קטן לתופעות לוואי נפשיות של קנאביס כגון : התפרצות זמנית של מצבים פסיכוטיים , חרדה או הזיות. השימוש בקנאביס בבני נוער הינו מסוכן . לבני נוער יש סיכון מוגבר להתפרצות של מחלות נפש עם שימוש בקנאביס וכן שימוש אינטנסיבי בקנאביס פוגע בהתפתחות המוח אצל בני נוער ובדרך כלל אינו מומלץ מתחת לגיל 20. כאמור, על אף שקנאביס נחשב לא ממכר ביחס לסמים אחרים , ישנו סיכון של כ 10% להתמכרות לקנאביס.

חל איסור לנהוג או להפעיל מכשור כבד בהשפעת קנאביס, בשל סיכון מוגבר לתאונות תחת השפעתו . טרם נקבע בחוק בישראל רמה מינימלית בדם של THC ממנה הנהיגה אסורה. ניתן לאתר עדות לקנאביס (בדיקה שמזהה THC) בבדיקת שתן  , ובדיקת רוק , גם 30 ימים לאחר השימוש האחרון (במיוחד אם היה שימוש כרוני). הפרמקוקינטיקה של THC מאד מורכבת  , עקב העובדה שהוא מצטבר בכמויות גדולות ברקמות שומן.

לקנאביס יכולה להיות השפעה בין תרופתית , עם השפעה על תרופות שונות כרוניות הניטלות על ידי המטופל.

המאמרים האחרונים

עקבו אחרינו לקבלת מידע עדכני בנושאים הקשורים אילכם

בהזרקה לחלל האפידורלי – המטרה היא להביא סטירואידים  , שהינם נוגדי דלקת חזקים , ישירות לשרש העצב הסובל והנתון בתהליך דלקתי.

תסמונת כאב איזורי מורכב  – Complex regional pain syndrome (CRPS) , היא תסמונת כאב כרונית  , המערבת בדרך כלל יד או רגל….

בתעלת השדרה המותנית עוברים שרשי העצב אשר מוליכים תחושה ושולטים בהנעת הרגליים ובסוגרי השתן והצואה.